נולדתי בתל-אביב בפורים 1949, ורק בנס לא הרשו לאבא שלי, מרדכי, לקרוא לי פּוּרי, על שם החג. בזכות אמא בתיה קראו לי אֶלדוֺרי, ובקיצור: דורי. או רדיו, בשׂיכול אותיות.
כשהייתי ילד עברנו מתל אביב לחיפה, אבא היה ממקימי התיאטרון העירוני ואמא המשיכה ללמד גם בחיפה. גדלתי בבית מלא וגדוש עברית ותרבות: שושנה דמארי, נעמי שמר, תרנגולים, ביטלס, אריק איינשטיין, והרבה שירים איטלקיים, ג'אז והמון תיאטרון מאחורי הקלעים, לפני הקלעים ומתחתם.
כבר בבית הספר הייתי מחזיק מקל ומראיין ילדים בחצר, כך ששירות בגלי צה"ל היה הכי טבעי. אבל לפני התחנה היו עוד שתי תחנות קצרות, בתיאטרון צה"ל ובלהקת גייסות השריון. שיחקתי, שרתי, אבל בסוף ביקשתי לשרת בגל"צ.
רדיו חזק
תחת פיקודו של יצחק ליבני, התחלתי ככתב צבאי. עד מהרה הגשתי פינות מצחיקות אצל עיינה אילון ורם עברון. ואז קבלתי תכנית שבועית: ממנו אלייך. רוחות הרוקנרול, משחקי המילים והחופש של ילדי הפרחים, יצרו רדיו, מהיר, אחר ובועט. את האות לתוכנית כתב שלום חנוך שהיה שותף לעוד הרבה קטעים קומיים בתוכנית. את פינתו של פוגי הביא דני סנדרסון כל שבוע ערוך ומוקלט על סרט עם חבריו ללהקת הנח"ל שהיו אחר כך ללהקת כוורת. התכנית הצליחה עד כדי כך שלהקת הג'אז פלטינה הקליטה קטע מחווה בשם די ג'יי דורי. אני מניח שזה ששותפי לדירה היה מתופף הלהקה, ארה'לה קמינסקי, לא הפריע…
היתה תחושה של חבר'ה, של מרקחת יצירתית. כך השתתפתי בכתיבה ובהופעה בתוכניות לול (חידון התנ"ך), במחזמר עיר הגברים (1973), בסרטים חגיגה לעיניים, המשכנע בע"מ, חצי חצי ומיליונר בצרות. אבל כל הזמן גם שידרתי ברדיו, מאז ועד היום, ממני אליך (ואליך, ואליך, ואליך…).
רוקנרול
ב-1975 הוצאתי אלבום ראשון, הכיוון מערב. אלונה טוראל עיבדה ברוח ג'אזית, לואי להב הפיק מוזיקלית והמון אנשים ניגנו: דני ליטני במפוחית ויצחק קלפטר בגיטרה, מאיר ישראל תופף וגידי גוב, שלום חנוך, אריאל זילבר ושלישית שוקולד מנטה מסטיק שרו. האלבום, עם שירים כמו הסתובבתי ברחובות, אני חולם על הקיץ ושיר הנושא (עם מילים של חנוך מרמרי), זכה להצלחה רבה.
ב-1977 הוצאתי את התקליט לימונדה. הסגנון היה מגוון יותר, ובאלבום נכללו להיטים כמו ואתם רוקדים שהלחין ועיבד מתי כספי, ולמון טרי, שכתב והלחין שלום חנוך. את יתר השירים כתבתי אני. גם האלבום הזה הצליח מאד. פתאום הייתי לא רק שדר רדיו, אלא גם זמר רוק ישׂראלי מצליח.
השילוב בין די ג'יי וזמר רוק היה טבעי לתחנה הבאה: התחלתי להנחות את תוכנית הטלוויזיה עוד להיט, תוכנית הפופ הקבועה היחידה בערוץ הטלוויזיה היחידי, בשחור לבן. מרוב שמחה המצאנו, הבמאי דן בירון ואני, מין MTV שלפני MTV: צילמנו קליפים לשירים, נתנו למנחה לקפוץ ולהפריע בשידור, התפרענו קצת. רוקנרול, מה יש?
כך גם הגעתי להנחות את פסטיבל נואיבה, בקיץ 1978. הנחיתי והופעתי, כתבתי את שיר הנושא לפסטיבל, שרתי מידל איסט וננסי ננסי, וכשצעקתי לקהל ואתם רוקדים הם באמת רקדו בטירוף.
שיתופי פעולה
ב-1979 הוצאתי אלבום שלישי, אפרוחים, שהוקדש לשירי ילדים עם קטעי מעבר משעשעים, בעיבודי דיסקו של אורי קריב. היו שם שירים כמו א.ה.ב.ה, דורי בן זה לא בוני אם, ומה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול, שנהיה להיט. אבל השנים הבאות עמדו בעיקר בסימן שיתופי פעולה מוזיקליים.
עוד ב-1978 התחלתי לשתף פעולה עם הזמר יגאל בשן. כתבתי לו שירים לאלבומים מכת שמש ואיתך הלילה וגם השתתפתי בהפקתם. מכת שמש, עם השיר ודוד יפה עיניים, היה להיט ענק. שנה לאחר מכן כתבתי, הלחנתי והקלטתי את השיר עוברים דירה, לפסקול הסרט דיזנגוף 99.
כתבתי ללהקת תיסלם את רדיו חזק ואת המנקה במלון, את שורפת את הלב ללהקת חמסין של אפרים שמיר ואת אחרי כל הדיבורים ואבא הלך לעבודה לאפרים שמיר עצמו. לזמרת שרי כתבתי את אני והוא על ענן.
ב-1981 השתתפתי בהצגה התשה בתיאטרון חיפה. את המחזה כתב בני הדר וביים מיכה לבינסון. אני שרתי ושיחקתי לצד גידי גוב, מאיר סוויסה, משה אבגי, לאה אורשר, יעל פרל, ורמי דנון, וכתבתי את כל שירי המחזה, שניגנה להקת ברוש.
ב-1982 השתתפתי בתכנית הטלוויזיה עמק הנהר האדום שהוקדשה לשירי קאנטרי מפורסמים בתרגומו של אהוד מנור ובעיבוד מתי כספי. שרתי בתכנית את ג'ון בריון, את היי איילת וכמובן את מה שנכון נכון. באותה שנה הופעתי גם בפסטיבל לשירי ילדים, עם השירים: התחביב שלי לישון, לב סוכריה, אני פוחד לשיר.
האלבום הבא שלי, גנבים יצא ב-1985. שיר הנושא שלו, שכתב והלחין שלום חנוך לנגד עיני, נעשה להיט גדול. בנוסף, כלל האלבום שירים שכתבתי ושהלחין ועיבד נתן כהן, בהם: מלון אורחים, קצב הדוס, ילד תל אביבי ואהבה ממבט ראשון.
האלבום החמישי שלי, חניה פרטית יצא בשנת 1991. זה היה אלבום שכולו שיתופי פעולה: הפיק אותו עופר מאירי, שגם הלחין בו שלושה שירים, כולל שיר הנושא. יעקב רוטבליט כתב את העיר הזאת, ושלומי ברכה הלחין. גם משה לוי ומאיר ישראל השתתפו בהלחנה. לוי הלחין את אחד מלהיטי האלבום, שיר הבלבול. הלהיטים הגדולים האחרים היו סוף שבוע בכפר שכתב והלחין מאיר אריאל, ולאה גנוב שכתב והלחין שלום חנוך.
ובינתיים המשכתי לשדר ברדיו, לכתוב לאחרים (יגאל בשן, דני בסן) ולהופיע, למשל בסרט הקרב על הועד לצד הגשש החיוור. גם השתתפתי בשיר ים לבן של להקת נוער שוליים. ככה זה בשואוביז…
אז סיכמנו?
בינתיים התעסקתי גם בטלוויזיה. דיבבתי את הדמות הוגו, הגשתי בטלוויזיה החינוכית את התכנית דגי דיגיטלי, וכשעלה לאוויר ערוץ 2 הגשתי גם תכנית אישית, מעין תרגום לטלוויזיה של תכניות הרדיו שלי, שנקראה דורי באוויר. בשנת 2006 גילמתי את דמותו של גושגיצה בסדרה האלופה. ב-2014 הגשתי עם שני נחשוני את רגע לפני העולם הבוקר, תכנית הטרום בוקר של רשת.
כשנפטר חברי הטוב מאיר אריאל, השתתפתי בהפקת אלבומו מודה אני, שיצא לאחר מותו והכיל שירים שהניח אחריו. הפקתי והנחיתי גם שני מופעים לזכרו, עם הגב לים וערב כחול עמוק. אני עדיין מתגעגע.
בשנת 2004 התחלתי להופיע יחד עם הלשונאי רוביק רוזנטל והפסנתרן תומר מזמר במופע אין עלייך אחותי. המופע כולו מוקדש לעברית העכשווית, במונולוגים, דיאלוגים, הסברים רציניים, קטעי סטנדאפ ושירים. המופע רץ בהצלחה עד היום.
בשנת 2006 הוצאתי סינגל חדש, בואי. בשנת 2010 הוצאתי אלבום חדש, מתחת לכובע. שנה לאחר מכן הוצאתי את השיר נערת רוטשילד, שכתב יעקב רוטבליט והלחין נתן כהן בעקבות המחאה החברתית. בשנת 2012 הוצאתי את השיר קח כדור בעקבות פרשת הכדורים הפסיכיאטריים. כתבתי את המילים עם ד"ר אילן קוץ, ונתן כהן הלחין. הוצאתי מאז עוד כמה סינגלים, כולל רעש במנוע, שנכתב על ידי מאיר אריאל.
משנת 1995 התחלתי ללמד את מקצועות הרדיו במכללה למנהל, באקדמית של ת"א-יפו ובבית הספר למקצועות הרדיו בלה-בלה.
בשנת 2016 הוענק לי פרס לנדאו לאמנויות, ובשנת 2023 הוענק לי פרס על מפעל חיים מטעם איגוד אמני ישראל.
אני מתגורר בבנימינה עם מיכל והילדים, כותב ומופיע ושר ומשחק בתיאטרון ותמיד תמיד משדר ברדיו. אם אתם לא מאמינים, מוזמנים בכל יום שישי, מארבע עד שש ב-88fm. להשתמע.